לדלג לתוכן

מצודות על ירמיהו נ יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק נ' • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו נ', י"ז:

שֶׂ֧ה פְזוּרָ֛ה יִשְׂרָאֵ֖ל אֲרָי֣וֹת הִדִּ֑יחוּ הָרִאשׁ֤וֹן אֲכָלוֹ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְזֶ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ עִצְּמ֔וֹ נְבוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃


 

מצודת ציון

"פזורה" - ענין פרוד

"הדיחו" - מלשון דחיה

"עצמו" - ר"ל שבר עצמותיו ודוגמתו ובכל תבואתי תשרש (איוב ל"א) ור"ל תעקור השורש 

מצודת דוד

"וזה האחרון" - זה המדיח האחרון שבר עצמותיו והוא נ"נ מלך בבל שגלה יהודה ובנימין

"הראשון" - המדיח הראשון אכל בשרו והוא מלך אשור שגלה עשרת השבטים

"שה פזורה ישראל" - הנה ישראל היה כשה פזורה ופרודה מן העדר אשר אריות הדיחו אותה והבריחוה מעדרה כי כן מלכי האומות הדיחו אותו מארצו