מצודות על ירמיהו נ כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק נ' • פסוק כ"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו נ', כ"ט:

הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּ֠ים כׇּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־[לָהּ֙] פְּלֵיטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפׇעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהֹוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


 

מצודת דוד

"זדה" - הרשיעה אל ה'

"ככל אשר עשתה" - לישראל כן עשו לה

"השמיעו" - התאספו אל בבל רובי חצים כל דורכי קשת חנו עליה מסביב למען לא יהיה לה פליטה לבל יוכל מי לברוח 

מצודת ציון

"השמיעו" - ענין אסיפה וקבוץ כמו וישמע שאול את העם (שמואל א ט"ו) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע"י השמעת קול

"רבים" - מורים בחצים כמו יסבו עלי רביו (איוב ט"ז)

"זדה" - מלשון זדון ורשע