מצודות על יחזקאל לג
<< · מצודות על יחזקאל · לג · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"מקציהם" - תרגם יונתן מביניהון
"לצופה" - ענין הבטה וראיה
מצודת דוד
"ונתנו אותו" - ימנו אותו להיות צופה לראות אם קרבה לבוא העירה
"כי אביא" - אמר אביא לפי שהכל בא בגזירת המקום
"חרב" - ר"ל אנשי חרבפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
"דמו בראשו" - ר"ל עון מיתתו על עצמו אבל אין להאשים את הצופה כי הוא עשה את שלו
"ולא נזהר" - לא קבל האזהרה להיות נשמר ובעבור זה לקחו החרב והרגופסוק ה
מצודת דוד
"והוא" - אבל אם היה הוא נזהר באזהרת השופר והיה נשמר הנה מלט נפשו וכאומר הואיל והיה בידו למלט נפשו ולא מלט לכן מקבל עונש על מה שהפקיר נפשו
"את קול השופר שמע" - כי הלא שמע את קול השופר המזהיר והוא לא קבל האזהרה ולא נשמר לכן עון מיתתו עליופסוק ו
מצודת דוד
"הוא בעוונו נלקח" - ר"ל עם כי בודאי הומת בגמול עוונו כי אם לא היה בו עון לא היה כח ביד החרב ללוקוחו עם כל זה אדרוש דמו מיד הצופה לענוש אותו על אשר לא הזהיר ובאה התקלה על ידו הואיל ובטחו עליו והוא מנע האזהרה
"והצופה" - אבל הצופה אשר יראה את החרב באה ולא תקע בשופר להזהיר את העם וא"כ לא היה העם נזהר להיות נשמרפסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"הוא בעוונו ימות" - כאומר וכי מפני אזהרתך מת הלא בעונו ימות ואם כן אין דבר רע בא מן האזהרה אבל בא ממנה דבר טוב כי אתה הצלת נפשך על ידה כי אם לא הזהרתו היה עליך עונש על ההמנעה כי אולי היה נזהר אם הזהרתו
"ואתה" - אבל אם אתה הזהרת את הרשע להיות נזהר מדרכו לשוב ממנה והוא לא שב מדרכופסוק י
מצודת ציון
"נמקים" - מלשון המקה והמסה
מצודת דוד
"ובם" - ובגמולם אנו נמקים בצרות ולא על חנם ואיך אפשר שנחיה ר"ל להיות נצולים מן ההמקה כי לא האמינו שהתשובה מועלת וכאלו אמרו בזה הואיל וכן הוא נתמיד בפשעים וכאשר אבדנו אבדנו
"כן אמרתם" - זאת אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו הם עלינו ר"ל באמת עשינו פשעים וחטאיםפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"וצדיק" - אבל הצדיק לא יוכל לחיות בעבור דבר הרשע ביום שיחטא ר"ל דבר הרשע מאבד ממנו החיים ביום חטאתו עם שאין מאבד חיי הרשע ביום שובו וכאומר עם כי שניהן עשו רשע ופשע עכ"ז מזה מאבד החיים ומזה אין מאבד כי הכל תלוי בזמן ההוה
"ורשעת הרשע" - וכן רשעת הרשע שעשה מאז לא יהיה לו למכשול להמנע ממנו הטובה הראוי לבוא עליו ביום שובו מרשעו
"צדקת הצדיק" - הצדקה שעשה הצדיק מאז לא תציל אותו מן העונש הראוי לבוא עליו ביום פשעו כ"א ענוש יענשפסוק יג
מצודת דוד
"כל צדקותיו" - הנה כל הצדקות שעשה מאז לא תזכרנה לו להגן עליו מן המיתה אבל ימות בגמול העול אשר עשה
"באמרי לצדיק" - ר"ל לכן באמרי על הצדיק שיחיה והוא בטח על הצדקה שעשה וישוב לעשות עול בחשבו שהמקום יכפר לו על העול בעבור שעשה הצדקה מימים רביםפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"חבול" - ענין משכון כמו אם חבל תחבל שלמת רעך (שמות כב)
מצודת דוד
"חיו יחיה" - הנה הרשע הזה יחיה ולא ימות כפי הגזירה
"חבול ישיב רשע" - הרשע הזה כשחבל בחובו שלמת רעהו השיב לו כבוא השמש ושלם את הגזלה אשר גזל מאת רעהו ומעתה הלך בחוקות התורה המביאים את החיים לבל עשות עוד את העולפסוק טז
מצודת דוד
"משפט" - הואיל ועתה עשה משפט וצדקה לכן יחיה
"אשר חטא" - מאז עד לא שב
"לא תזכרנה לו" - להיות מת על ידםפסוק יז
מצודת ציון
"יתכן" - מלשון הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית (לעיל כח)
מצודת דוד
"ואמרו בני עמך" - ואם יאמרו לא יתכן דרך משפט ה' במה ששופט את האדם לפי מעשיו האחרונים כי יחשבו לומר שמהראוי הוא לחשוב הראשונים עם האחרונים אלו מול אלו ולפיהן יהיה המשפט
"והמה" - באמת החושבים כן דרכם לא יתכןפסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"הפליט" - ענין המלטה כמו ויבא הפליט (בראשית יד)
מצודת דוד
"הפליט מירושלים" - הנמלט מן ההרוגים בא אלי לאמר לי שהוכתה העיר ר"ל שכבשוה והכו אנשיה
"בעשירי" - בחדש העשירי ובחדש החמישי שלפניו היה החורבן ונתחדשה השנה בחדש השביעי כי חשבון שנות העולם הוא מתשרי ומנין החדשים המה מניסן
"בשתי עשרי שנה" - מוסב על לגלותינו ר"ל י"ב שנה לגלות יהויכין שאז גלה יחזקאל עמהםפסוק כב
מצודת ציון
"ויד" - כח חוזק הנבואה
מצודת דוד
"ויפתח פי" - ר"ל וכן היה כי מאז נפתח פי ולא נאלמתי עוד כי בבוא הפליט ראו שהאמת עמדי ונפתח פי וכמ"ש ביום ההוא יפתח פיך את הפליט וגו' (לעיל כד)
"ויפתח את פי וגו'" - ר"ל עד הזמן שבא אלי הפליט בבוקר דבר בי הנבואה לומר שמעתה אוכל לפתוח פי להוכיחם אף מלבי על כי מעתה ישמעו לי ר"ל עד הבוקר דבר בי הנבואה שיפתח פי
"ויד ה'" - רוח הנבואה באה אלי בהערב שלפני היום ההואפסוק כד
מצודת ציון
"החרבות" - מלשון חורבה
"למורשה" - מלשון ירושה
מצודת דוד
"אחד היה אברהם" - הלא אברהם היה יחידי עכ"ז נתנה לו א"י למורשה ואנחנו הנשארים פה הלא לרבים נחשב למולו וכל הארץ נתנה לנו למורשה כי חשבו הואיל ונשארו בה יירשו את הארץ למשול בה כמאז וכאלו יאמרו אף אם אנו מתי מספר הלא אברהם היה אחד וירש את הכל
"יושבי החרבות האלה" - וחוזר ומפרש על אדמת ישראל ויאמר על מתי מעט הנשארים בארץ אחר החורבןפסוק כה
מצודת דוד
"והארץ תירשו" - בתמיה וכי בעשות מעשים כאלה תירשו את הארץ וכאומר וכי טובים אתם מאותם שמתו ונשבו ומה לכם להדמות אל אברהם
"ועינכם תשאו" - פונים אתם אל גלוליכם לעבדם עבודת אלהות
"ודם תשפוכו" - שפכתם דם נקי
"על הדם תאכלו" - זהו מין עכו"ם שהיו זובחים לשדים ואכלו סביבות הדם בסמוך לה ואמרו שהשדים אוכלים את הדם והם הבשר וכאלו מסובין בשולחן אחד בהתחברות ואהבה רבה והתורה הזהירה עליו כמ"ש לא תאכלו על הדם (ויקרא יט)פסוק כו
מצודת ציון
"על חרבכם" - כמו בחרבכם ובא על במקום הבי"ת כמו וסגרו על מסגר (ישעיהו כד)
מצודת דוד
"עשיתן תועבה" - משכב זכור
"טמאתם" - במשכב הזנות
"עמדתם על חרבכם" - בכל עת עמדתם חגורים בחרבכם להיות נכונים להרוג נפשותפסוק כז
מצודת ציון
"במצדות" - ענין מגדל חזק ומבצר כמו מצודת סלעים (שם לג)
"ובמערות" - חפירה בקרקע בבנין
מצודת דוד
"אשר בחרבות" - היושבים בערים הנחרבות עוד יפלו בחרב והשוכנים על פני השדה יפלו שמה וחית השדה תאכלם והנסתרים במצדות ובמערות ימותו בדבר
"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא כאשר דברתם (במדבר יד)פסוק כח
מצודת ציון
"ומשמה" - מלשון שממון וכפל הדבר לרוב השממון
"ונשבת" - ענין בטול ומניעה
"גאון" - מלשון גאוה
"עוזה" - ענין חוזק
מצודת דוד
"מאין עובר" - מבלי ימצא שם מי עובר
"ונשבת" - יבוטל הגאון והגאוה שהיה לה מאיתן תקפה
"שממה" - כי לא ישאר מי מהםפסוק כט
מצודת דוד
"על כל תועבותם" - בעבור כל תועבותם
"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמולפסוק ל
מצודת ציון
"הקירות" - מלשון קיר וכותל
"חד" - אחד ונפלה האל"ף לקצר וכן הוא בלשון ארמי
"נא" - עתה
מצודת דוד
"בואו נא" - דרך לעג יאמרו בואו עתה ושמעו מפי הנביא מהו הדבר היוצא מאת ה'
"איש את אחיו" - ר"ל מגלים מסתורים זה לזה כאחים אהובים
"הנדברים בך" - ר"ל דברי ליצנות ולעג
"אצל הקירות" - כן דרך המספרים דבר סתר לעמוד סמוך אל הקירות מקום שאין אנשים עוברים או לעמוד בפתח הבתים כי יבוא האחד בפתח חבירו והוא יוצא אליו אל הפתח ושמה מספרים דברים נסתריםפסוק לא
מצודת ציון
"עגבים" - עניינו לעג והתול כן תרגם יונתן
"בצעם" - ענין חמדה כמו מה בצע בדמי (תהלים ל)
מצודת דוד
"כי עגבים וגו'" - רק המה עושים בפיהם את דבריך לדברי לעג והתול ולבם הולך אחר חמדתם הוא הלצון אשר חמדו ואין מחשבתם לקבל דבריך ולעשותם
"ויבואו אליך" - והמה באים אליך כמבוא עם ר"ל באסיפה אחת והמה מתעכבים לפניך כאלו הם עמי וחרדים על דברי והמה שומעים את דבריך אבל לא יעשו אותםפסוק לב
מצודת דוד
"ושמעו" - כן הם שומעים את דברך שמיעת האוזן לבד
"ועושים אינם אותם" - הוא כמו הפוך ואינם עושים אותם
"והנך להם" - הנה דברי נבואתך בעיניהם כשיר הלעג בצחות המליצה כשבעל השיר יש לו קול יפה ומנגן בטוב בהכרעת הנעימה שתרבה החשק לשמוע אבל אין מה לעשות כי אין בו לא צוואה ולא אזהרהפסוק לג
מצודת דוד
"הנה באה" - ר"ל אז יתמהו ויאמרו הנה באה נבואת הנביא ואז ידעו שהיה נביא בתוכם ודבר ה' היה בפיו ולא היו דבריו דברי שחוק להלעיג עליהן
"ובבואה" - וכאשר תבוא העונש שאתה מייעד על המנעת עשות מאמריך
<< · מצודות על יחזקאל · לג · >>