מצודות על יחזקאל ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · ד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתה" - העמידה מול פניך וחקוק עליה צורת עיר וחזר ופירש את ירושלים

מצודת ציון

"לבנה" - עשוי מן הטיט ומייבשים בחמה או שורפים אותה באש וכן נלבנה לבנים (בראשית יא)

"וחקות" - מלשון חקיקה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובנית וגו'" - ר"ל תצייר עליה כעין דיק וגו' וכולם המה ענייני המצור

"ונתתה עליה מצור" - ר"ל תצייר על העיר ההיא החקוקה צורת מצור כאלו האויבים צרים עליה

מצודת ציון

"מצור" - האויבים המקיפים העיר ללכדה יקרא מצור כי מצירים להם

"דיק" - הוא מגדל הנבנה ללכוד העיר וכן ויבנו עליה דיק (ירמיהו נב)

"סוללה" - הוא תל העפר ששופכים מול העיר לעלות עליו ללחום על העיר וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)

"מחנות" - צבאות עם

"כרים" - הם אילי ברזל עשויים לנגח בהם בחומה להפילה כמוזכר ביוסיפון

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והכינותה" - תכין אליה פניך כאלו אתה נלחם עליה

"והיתה במצור" - ר"ל אף כי תהיה במצור אשר ציירת עליה צורת מצור עם כל זה גם אתה תצור עליה ותלחם בה והיא לאות לבני ישראל אשר מלבד האויב הנלחם בם אלחם בם גם אני

"ונתתה אותה" - העמיד אותה להיות כקיר ברזל מפסקת בינך ובין העיר החקוקה והיא דוגמת חומת העיר המפסקת בינה ובין הצרים עליה

מצודת ציון

"מחבת" - שם כלי מה

"קיר" - כותל

"והכינותה" - מלשון הכנה

"אות" - סימן

"לבית ישראל" - על בני יהודה יאמר

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מספר הימים" - כחשבון מספר הימים אשר תשכב על צדך השמאלי כחשבון הזה תכפר על עוונם אם הרבה הרבה ואם מעט מעט

"ושמת וגו' עליו" - על הצער הזה תשים עון ישראל ר"ל בזה הצער יכופר עון ישראל לבל יהיו כלים בעונותיהם מבלי תקומה

"שכב על צדך השמאלי" - כנגד שומרון ראש מלכות אפרים שהיתה משמאלה של ארץ יהודה וכמ"ש ואחותך הגדולה שומרון וגו' היושבת על שמאלך (לקמן טז)

מצודת ציון

"תשא" - ענין כפרה וסליחה כמו כל תשא עון (הושע יד)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשאת וגו'" - כאומר הואיל וכן תוכל לכפר עם צער השכיבה על כל שנות עוונם לבל יכלו בעוונם כי תוכל לשכוב כל מספר הימים משא"כ אם היה יום ליום ושנה לשנה כי אז לא היית יכול לשכוב נגד כל שני עוונם לכפר על כולם כי אם לפי המספר שתוכל לשכוב על צדך

"שלש וגו'" - ר"ל והרי הם שלש מאות ותשעים יום כי כן מספר שנות עוונם משנכנסו לארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה כי לא בכל ימיהם חטאו כי אם במספר שנים אלו כן הוא בסדר עולם (ואף שעד ימי ירבעם היו בני יהודה במלכות אחת עם אפרים מ"מ יחשב ע"ש מלכות אפרים כי הם הרבים מול יהודה)

"ואני נתתי לך" - למולך הקלתי לחשוב את שנות העון למספר ימים ר"ל כל שנה יחשב ליום ובשכבת יום תכפר על עון שנה

מצודת ציון

"שני" - מלשון שנה

"ונשאת" - תכפר

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארבעים יום" - ר"ל תשכב ארבעים יום כי למולם הקלתי לחשוב צער שכיבת יום לכפרה על שנה משני עוונם כי בני יהודה חטאו ארבעים שנה אחר גלות שומרון עד היום ההוא כי בימי מנשה חטאו כ"ב שנה כי בו נאמר כאשר עשה אחאב (מלכים ב' כא) ור"ל כמספר השנים שעשה אחאב את האשרה ואחאב מלך כ"ב שנים ובכל ימיו עשה את האשרה ושתים של אמון וי"א של יהויקים (כי יהואחז שמלך לפניו ויהויכין שמלך אחריו לא מלכו שניהם כ"א ששה חדשים ועשרה ימים ולא היה שנה שלימה) והנבואה ההיא נאמרה בשנה החמישית לגלות יהויכין הרי ארבעים שנה

"ונשאת" - בצער השכיבה ההיא תכפר את כל עון בית יהודה לבל יכלו בעונם

"ושכבת" - תשכב על צדך הימני שנית ר"ל אחריו והוא כנגד יהודה שהוא מימין שומרון

"וכלית את אלה" - אחר שתכלה לשכוב על צדך השמאלי כל הימים האלה

מצודת ציון

"וכלית" - ענין השלמה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונבאת עליה" - ר"ל ובזה כאלו תנבא עליה על חורבנה כי בזה ירמז אשר מלבד האויב הנלחם בם אלחם בם גם אני

"וזרועך חשופה" - תגלה זרועך כאלו תלחם בה כדרך הנלחמים בזרוע מגולה

"ואל מצור ירושלים" - אל צורת ירושלים החקוקה על הלבנה כאלו נתונה במצור אליה תכין פניך בין בשכבך על השמאל בין בשכבך על הימין

מצודת ציון

"תכין" - מלשון הכנה

"חשופה" - גלויה כמו חשפי שובל (ישעיהו מו)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד כלותך" - עד אשר תשלים לשכוב כל הימים אשר אמרתי שאתה תצור עליה בעת שכבך והם ש"ץ יום על צד שמאל ומ' יום על צד ימין

"והנה נתתי וגו'" - ר"ל לא תהפך מצד אל צד כאלו נתתי עליך חבלים עבות לאסרך בהם לבל תוכל להתהפך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מספר" - במספר הימים אשר תשכב על צדך השמאלי שהם ש"ץ יום תאכל לחם זה (וה"ה במספר הימים שישכב על צדו הימני שהם מ' יום ולקצר סמך על המבין כי דרך אחד להם)

"ועשית אותם" - מכל המינים יחד תעשה אותם לך ללחם מאכלך והוא לאות לבני יהודה שבימי המצור יאכלו אלו המינים מעורבבים מפני הרעב ולא יבררו החטין למאכלם אבל יאכלו בתערובות המינים הפחותים ההם

"ונתתה אותם" - את כולם יחד תתן בכלי אחד את הקמח מהם לעשות לחם

מצודת ציון

"חטין וגו'" - שמות מיני תבואה וקטניות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומאכלך" - שעור המאכל אשר תאכלנו יהיה במשקול וגו'

"מעת" - ר"ל לא ליום מלבד הלילה כ"א מעת היום ההוא עד למחרתו בעת ההיא עצמה וגם זה לאות שיאכלו בעת המצור במשקל ולא כדי שביעה כי יחושו פן יתום הלחם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ששית ההין" - המדה תהיה ששית ההין וזה תשתה מעת עד עת וגם זה לאות שבימי המצור ישתו במדה ולא כל הצורך

מצודת ציון

"במשורה" - כן נקרא מדת הלח כמו במשקל ובמשורה (ויקרא יט)

"ההין" - שם מדה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיא" - החררה ההיא תאפינה לעשותה עוגה על גחלים הנעשים מגללי צאת האדם שהדליקו באש אחר שנתייבשו

"לעיניהם" - בני הגולה יראו בעיניהם כאשר תאפנה על גחלי גללי צאת האדם

"ועוגת שעורים תאכלנה" - החררה אשר תאכלנה תהיה משעורים וגם זה לאות שמעקת רעבון יאכלו עוגת שעורים שהוא מאכל בהמות

מצודת ציון

"ועוגת" - היא חררה האפויה ע"ג גחלים וכן עוגה בלי הפוכה (הושע ז)

"בגללי" - כן נקרא הצואה כמו כגללו לנצח יאבד (איוב כ)ולתוספת ביאור אמר צאת האדם

"תעגנה" - מלשון עוגה ר"ל תאפינה לעשותה עוגה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ככה" - ר"ל זה לסימן שכן יאכלו בני ישראל את לחמם מאוס במקומות אשר אדיחם שם בגולה כי לא יוכלו לשמרם בנקיות בהיותם גולים וכמו שתאכל אותה חררה אפויה על גחלי גללי צאת האדם שהוא דבר נמאס

מצודת ציון

"טמא" - ר"ל נתעב ומאוס

"אדיחם" - מלשון דחיה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא בא" - מעולם לא בא בפי בשר מתועב ונאסר והוא כפל ענין במ"ש וכאומר ואיך עתה אוכל דבר נמאס כזה אשר לא אכלתי מעולם ואף לא אכלתי מעולם דבר הנאסר לשיהא זה גמול העונש

"מנעורי" - עם כי עוד לא הייתי אז שלם בשכלי להשמר ביותר מנדנוד מאכל איסור מ"מ מאלה הייתי נזהר

"לא מטומאה" - לא נמאסה במאכל נמאס

מצודת ציון

"אהה" - ענין לשון צעקת יללה

"מטומאה" - תעובה ומאוס

"פגול" - מתועב כמו ומרק פגולים (ישעיהו סו)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתתי לך" - החלפתי לך לקחת גחלי גללי הבקר במקום גחלי גללי האדם ועליהם תעשה לחמך שאינו מאוס כמו גללי האדם

מצודת ציון

"צפיעי" - הוא הגלל כי כל דבר היוצא מהגוף קרוי צפיעי כמ"ש הצאצאים והצפיעות (שם כב)

"תחת" - במקום

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני שובר" - עתה פי' ואמר לו זהו לרמז ואות שאשבור משען לחם בירושלים ר"ל שיהיה הרעב בעבור זה יאכלו במשקל ובדאגה שידאגו פן יכלה הלחם ומים ישתו במדה ובתמהון לבב

מצודת ציון

"מטה לחם" - על שנשענים על הלחם לאכול לשבעה אמר מטה בלשון שאלה וכן כל מטה לחם שבר (תהלים קה)

"ובשממון" - בתמהון לבב והוא ענין בהלה ופחד

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען יחסרו" - זה יהיה בעבור כי יחסרו לחם ומים בימי המצור

"ונשמו" - יהיו תמהים ונבהלים איש ואחיו ר"ל כל איש ואיש ויהיו נמסים בגמול עוונם

מצודת ציון

"ונשמו" - ענין תמהון

"ונמקו" - ענין המסה והמגה