לדלג לתוכן

מצודות על יונה ב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יונהפרק ב' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ב', ד':

וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כׇּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃


 

מצודת ציון

מצולה – כן ייקרא עומק המים, וכן "השלכת במצולות" (נחמיה ט):

בלבב – רוצה לומר בחוזק, והוא לשון מושאל, על כי הלב הוא החיזוק מבעלי חיים:

משבריך – כן ייקראו גלי הים, על שם שנראה כשוברים את הים, וחוזרים ונשברים. וכן "משברים יתחטאו" (איוב מא. ושם השי"ן דגושה והבי"ת רפה, וצריך עיון). וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך, וכן "אדמת עפר" (דניאל יב): 

מצודת דוד

ותשליכני – הנה השלכת אותי במצולה בחוזק הים:

ונהר יסובבני – כי שם היה המקום שמתחברים מי הנהר ומי הים:

עלי עברו – כי כשעברו על הדגה, עברו גם עליו, בהיותו במעיה: