מפרשי רש"י על שמות כט יב
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ט • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ט • יא • יב • יג • יד • טז • יז • כב • כג • כד • כה • כח • ל • לא • לג • לה • מא • מג • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלָֽקַחְתָּ֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְנָתַתָּ֛ה עַל־קַרְנֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בְּאֶצְבָּעֶ֑ךָ וְאֶת־כׇּל־הַדָּ֣ם תִּשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
רש"י
"על קרנות" - (זבחים נג) למעלה בקרנות ממש
"ואת כל הדם" - שירי הדם
"אל יסוד המזבח" - (פ"ג דמדות) כמין בליטת בית קבול עשוי לו סביב סביב לאחר שעלה אמה מן הארץ
רש"י מנוקד ומעוצב
עַל קַרְנוֹת – לְמַעְלָה בַּקְּרָנוֹת מַמָּשׁ (זבחים נ"ג ע"א).
וְאֶת כָּל הַדָּם – שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים נ"ב ע"א).
אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ – כְּמִין בְּלִיטַת בֵּית קִבּוּל עָשׂוּי לוֹ סָבִיב סָבִיב, לְאַחַר שֶׁעָלָה אַמָּה מִן הָאָרֶץ (מדות פ"ג מ"א).
מפרשי רש"י
[יב] שירי הדם. לא כל הדם, דהא כבר ניתן ממנו על הקרנות, אלא רוצה לומר 'שירי הדם':
[יג] כמין בליטת בית קיבול כו'. פירוש, כי המזבח היה ל"ב אמות על ל"ב אמות למטה ביסוד (מידות פ"ג מ"א), והיה מביא מלבן שהיא ל"ב על ל"ב ברום אמה (זבחים דף נד.), ואחר כך כנס אמה, נמצא כי המזבח היה ל' על ל', והבליטה התחתונה, שהיה גבוהה אמה ורחבה אמה, זה נקרא 'יסוד המזבח' (מידות פ"ג מ"א), ואותה בליטה שהיתה רחבה אמה היה כמו בית קיבול ששם היה נותן שירי הדם. ודבר זה מבואר בכמה מקומות; במסכת מדות בפרק ג' (מ"א), ובסוכה בפרק לולב וערבה (מה.):