מפרשי רש"י על שמות כט כד
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ט • פסוק כ"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ט • יא • יב • יג • יד • טז • יז • כב • כג • כד • כה • כח • ל • לא • לג • לה • מא • מג • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשַׂמְתָּ֣ הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
רש"י
"על כפי אהרן וגו' והנפת" - שניהם עסוקין בתנופה הבעלים והכהן הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף ובזה היו אהרן ובניו בעלים ומשה כהן
"תנופה" - (מנחות סב) מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו ותנופה מעכבת ומבטלת פורעניות ורוחות רעות תרומה מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו ומעכבת טללים רעים
רש"י מנוקד ומעוצב
עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְגוֹמֵר וְהֵנַפְתָּ – שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִין בִּתְנוּפָה, הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיח יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן.
תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ; וּתְנוּפָה מְעַכֶּבֶת וּמְבַטֶּלֶת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת. תְּרוּמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁלּוֹ; וּמְעַכֶּבֶת טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב ע"א).
מפרשי רש"י
[כד] מוליך ומביא כו'. דכתיב (ר' פסוק כז) "וקדשת את חזה התנופה אשר הונף ואשר הורם", "אשר הונף" זה מוליך ומביא, וזהו לשון תנופה, "ואשר הורם" זה מעלה ומוריד (מנחות דף סא.), וזהו לשון הרמה, שהוא מרים:
[כה] למי שארבע רוחות הם שלו. פירוש, שאנו מראים כי זאת המצוה אנו עושים לשמו, כך מראה בהנפתו: