לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על ויקרא יט טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק י"ט • פסוק ט"ו | >>
ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כב • כו • כט • ל • לא • לב • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"ט, ט"ו:

לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃


רש"י

"לא תעשו עול במשפט" - מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול שנאוי ומשוקץ חרם ותועבה שהעול קרוי תועבה שנאמר (דברים כה) כי תועבת ה' וגו' כל עושה עול והתועבה קרויה שקץ וחרם שנ' (שם ז) ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו וגו'

"לא תשא פני דל" - (ת"כ) שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בנקיות

"ולא תהדר פני גדול" - שלא תאמר עשיר הוא זה בן גדולים הוא זה היאך אביישנו ואראה בבושתו עונש יש בדבר לכך נאמר ולא תהדר פני גדול

"בצדק תשפוט עמיתך" - כמשמעו ד"א הוי דן את חבירך לכף זכות (סנהדרין לב)


רש"י מנוקד ומעוצב

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט – מְלַמֵּד שֶׁהַדַּיָּן הַמְּקַלְקֵל אֶת הַדִּין קָרוּי עַוָּל, שָׂנְאוּי וּמְשֻׁקָּץ, חֵרֶם וְתוֹעֵבָה. שֶׁהָעַוָּל קָרוּי תּוֹעֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תּוֹעֲבַת ה'" וְגוֹמֵר "כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל" (דברים כה,טז), וְהַתּוֹעֵבָה קְרוּיָה שֶׁקֶץ וְחֵרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ" וְגוֹמֵר (שם ז,כו).
לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: עָנִי הוּא זֶה, וְהָעָשִׁיר חַיָּב לְפַרְנְסוֹ; אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין, וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת.
וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: עָשִׁיר הוּא זֶה, בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה, הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ וְאֶרְאֶה בְּבָשְׁתּוֹ? עֹנֶשׁ יֵשׁ בַּדָּבָר! לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל.
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ – כְּמַשְׁמָעוֹ. דָּבָר אַחֵר: הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת.

מפרשי רש"י

[לא] שלא יאמר עני הוא וכו'. דאם לא כן, פשיטא, דהא הוי גם כן בכלל "לא תעשו עול במשפט", אלא 'שלא יאמר כו:

[לב] דבר אחר בצדק הוי דן כו'. דאם לא כן, "עמיתך" למה לי, אלא 'הוי דן וכו, לאפוקי מי שאינו "עמיתך", והוא שונאו, אין אתה צריך לדון אותו לכף זכות, שהרי הוא שונאו, ואין צריך לדון אותו לכף זכות: