מפרשי רש"י על ויקרא טו יח
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ט"ו • פסוק י"ח | >>
• ב • ד • ה • ו • ח • י • יא • יב • יג • יח • יט • כג • כד • כה • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב׃
רש"י
"ורחצו במים" - גזירת מלך היא שתטמא האשה בביאה ואין הטעם משום נוגע בשכבת זרע שהרי מגע בית הסתרים היא
רש"י מנוקד ומעוצב
וְרָחֲצוּ בַמַּיִם – גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא, שֶׁתִּטְמָא הָאִשָּׁה בְּבִיאָה. וְאֵין הַטַּעַם מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁהֲרֵי מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים הוּא (שם, פרק ו,י).
מפרשי רש"י
[יד] גזירת המלך וכו'. בפרק יוצא דופן (נידה סוף מא ע"ב) קאמר, דאם בא ללמד שהאשה טמאה מפני שנגעה בשכבת זרע, שיצא השכבת זרע חוץ לגופה ובשר האשה נוגע בשכבת זרע, ומלמדך שהשכבת זרע מטמאה בנגיעה, דהא כתיב בפרשת אמור (להלן כב, ד) "או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע", ומדכתיב "או איש" מרבינן נוגע בשכבת זרע, כדאיתא בפרק הערל, ואם כן למה לי קרא "ואשה וגומר", אלא ללמד אף על גב שלא היה השכבת זרע מבחוץ טמאה, ואף על גב שהוא מגע בית הסתרים, ומגע בית הסתרים אינו מטמא, מדכתיב (פסוק יא) "וידיו לא שטף במים", וילפינן מזה בפרק יוצא דופן (נידה דף מג.) דמגע בית הסתרים אינו מטמא, דכתיב "וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים", מה ידיו מאבראי, אף כל מאבראי:
ונראה לי, אף על גב דהאי קרא (פסוק יא) לא כתיב שאם נגע הטמא בבית הסתרים של טהור אינו מטמא, מכל מקום כמו דלא נקרא 'מגע' היכי שנגע הטהור בבית הסתרים של טמא, הכי נמי לא נקרא 'מגע' היכי שנגע הטמא בבית הסתרים של טהור, ומזה ילפינן לכל מגע בית הסתרים דלאו מגע הוא אף בשאר טמאים. והתוספות הקשו בפרק יוצא דופן (נידה מג. ד"ה למימרא), דאם כן, (נבעי) נימא היסיט הטהור בבית הסתרים שלו שיהא טהור, כמו אם יסיט הטמא בבית הסתרים שלו. ותימה על קושיא זאת, ולא ידעתי להבין, שטהור המסיט את הטמא הוא נושאו (רש"י שם), ולא שייך בזה מגע בית הסתרים, דבמגע בית הסתרים שהוא טהור לא כתיב רק מגע, או הסיט הטמא את הטהור, אבל משא לא כתיב. ולפיכך אין לטהר היכי שהטהור בבית הסתרים שלו הסיט את הטמא, ופשוט הוא ואין להאריך: