מפרשי רש"י על ויקרא טו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק ט"ו • פסוק ה' | >>
ב • ד • ה • ו • ח • י • יא • יב • יג • יח • יט • כג • כד • כה • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ט"ו, ה':

וְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִגַּ֖ע בְּמִשְׁכָּב֑וֹ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃


רש"י

"ואיש אשר יגע במשכבו" - לימד על המשכב שחמור מן המגע שזה נעשה אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים והמגע שאינו משכב אינו אלא ולד הטומאה ואינו מטמא אלא אוכלין ומשקין


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ – לִמֵּד עַל הַמִּשְׁכָּב שֶׁחָמוּר מִן הַמַּגָּע: שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים; וְהַמַּגָּע, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁכָּב – אֵינוֹ אֶלָּא וְלַד הַטֻּמְאָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אֹכָלִין [וּמַשְׁקִין].

מפרשי רש"י

[ה] למד על המשכב שחמור כו'. פירוש, שדבר המיוחד למשכב יותר חמור מדבר שאינו משכב, ומהך קרא יליף, דכתיב "ואשר יגע במשכבו", משמע דוקא "משכבו", אבל דבר שאינו משכבו - אינו מטמא אדם לטמא בגדים. והא דבתורת כהנים מפיק ליה דדוקא משכב ומושב מטמא אדם לטמא בגדים מקרא ד"כל המשכב אשר ישכב עליו הזב" (פסוק ד), היינו גבי אדם שנטמא מתחת הזב, דבעי למילף מקל וחומר לטמא בגדים, דמה במקום שלא נטמא משכב במגע משכב, שאם נגע משכב במשכב אין המשכב מטמא אדם לטמא בגדים, אפילו הכי אם נגע אדם במשכב - טמא לטמא בגדים, מקום שנטמא משכב מתחת הזב לטמא אדם לטמא בגדים, אינו דין שיהיה נטמא אדם מתחת הזב לטמא אדם לטמא בגדים, כדאיתא בתורת כהנים, וילפינן מקרא אחרינא דכתיב (שם) "כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא", שלא יטמא בגדים, וכך איתא בתורת כהנים. ורוצה לומר, דלא הוי למכתב "כל המשכב", דקרא יתירא הוא, דהא כבר כתיב (פסוקנו) "ואיש אשר יגע במשכבו וגו'", אלא ללמוד משכב שנגע [בזב] מטמא אדם לטמא בגדים, אבל אדם שנגע בזב אינו מטמא אדם לטמא בגדים. אבל לשאר דברים שאינו אדם, בודאי ילפינן מהך קרא "ואשר יגע במשכבו":