מפרשי רש"י על דברים יג ט
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ג • פסוק ט' | >>
• א • ב • ה • ז • ח • ט • י • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
רש"י
"לא תאבה לו" - (שם) לא תהא תאב לו לא תאהבנו לפי שנא' (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך את זה לא תאהב
"ולא תשמע אליו" - בהתחננו על נפשו למחול לו לפי שנא' (שמות כג) עזוב תעזוב עמו לזה לא תעזוב
"ולא תחוס עינך עליו" - לפי שנא' (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך על זה לא תחוס
"ולא תחמול" - לא תהפוך בזכותו
"ולא תכסה עליו" - אם אתה יודע לו חובה אינך רשאי לשתוק
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא תֹאבֶה לוֹ – לֹא תְּהֵא תָּאֵב לוֹ, לֹא תֶּאֱהָבֶנּוּ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט,יח), אֶת זֶה לֹא תֹּאהַב (ספרי פט).
וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו. – בְּהִתְחַנְּנוֹ עַל נַפְשׁוֹ לִמְחֹל לוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג,ה), לָזֶה לֹא תַּעֲזֹב (ספרי שם).
וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז), עַל זֶה לֹא תָחוֹס (ספרי שם).
וְלֹא תַחְמֹל – לֹא תְּהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ (שם) ).
וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו – אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לוֹ חוֹבָה, אֵינְךָ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק (שם).
מפרשי רש"י
[ט] לא תהא תאב לו לא תאהבנו. שאין לפרש שהכתוב בא להגיד שלא יתרצה לעבוד עבודה זרה, דהא הכתוב אמר (פסוק י) "הרוג תהרגנו וגו'", ואיך סלקא דעתך שיתרצה לו. אלא פירוש הכתוב שלא יאהבנו לזה המסית. ומפני שקשה כי למה סלקא דעתך שיהיה אוהב לו - עד שהכתוב מזהיר לא יאהבנו, ולפיכך קאמר מפני שנאמר (ויקרא י"ט, י"ח) "ואהבת לרעך וגו'", והוה אמינא גם כן למסית יאהב. וכן "לא תשמע אליו" גם כן קשה, דאין לפרש כמשמעו שלא יתרצה לו, דאין סלקא דעתך דבר זה, וצריך לפרש שלא ישמע אליו בהתחנן לו למחול. ומפני שקשה מהיכי תיתי לומר דיהא מוחל לזה, ולפיכך קאמר 'לפי שהכתוב כו. אבל בגמרא בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סא:) משמע דקרא "לא תאבה" אתיא להך מילתא - דאם אבה ושמע, אף על גב דלא עבד, אלא אבה ונתרצה לעבוד, חייב מיתה. ואם כן קרא הוא כמשמעו:
[י] לא תהפך בזכותו וכו'. מפני שלשון חמלה נופל על החומל על דבר שלא יאבד, לכך דרשינן (ספרי כאן) "לא תחמול" ש'לא יהפוך בזכות'. אבל "לא תחוס" משמע לא תהא מרחם עליו, וזה על מי שכבר בא שיהיה נאבד. לכך דרשינן, מפני שנאמר (ויקרא י"ט, ט"ז) "לא תעמוד על דם רעך", אלא תרחם עליו, אבל על זה לא תרחם עליו: