מפרשי רש"י על דברים יג י
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ג • פסוק י' |
• א • ב • ה • ז • ח • ט • י • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָ֥דְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃
רש"י
"כי הרג תהרגנו" - (אם יצא מב"ד זכאי החזירהו לחובה) יצא מב"ד חייב אל תחזירהו לזכות (ספרי)
"ידך תהיה בו בראשונה" - מצוה ביד הניסת להמיתו לא מת בידו ימות ביד אחרים שנא' ויד כל העם וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ – אִם יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, הַחֲזִירֵהוּ לְחוֹבָה; יָצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב, אַל תַּחֲזִירֵהוּ לִזְכוּת (ספרי פט; סנהדרין ל"ג ע"ב).
יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה – מִצְוָה בְּיַד הַנִּסָּת לַהֲמִיתוֹ. לֹא מֵת בְּיָדוֹ, יָמוּת בְּיַד אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיַד כָּל הָעָם" וְגוֹמֵר (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[יא] יצא מבית דין חייב אל תחזירהו לזכות יצא זכאי תחזירהו לחובה. כך הגירסא בספרי. ואם תאמר, מנא לן תרווייהו לדרוש, דהא חדא צריך לגופיה (קושית הרא"ם). ונראה לומר, דשניהם שקולים הם, שהרי בדיני נפשות אמרינן (סנהדרין דף לב.) 'יצא זכאי אל תחזירהו לחובה, יצא חייב תחזירהו לזכות'. ולפיכך כאן שכתוב "הרוג תהרגנו", מרבינן תרווייהו, דשניהם שוים. והרא"ם פירש דשניהם מיותרים, שכבר כתיב "ידך תהיה בו בראשונה להמיתו". ולא נראה: