מפרשי רש"י על בראשית מד יט
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ד • פסוק י"ט | >>
• א • ז • י • יג • טז • יח • יט • כ • כב • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃
רש"י
"אדני שאל את עבדיו" - (ב"ר) מתחלה בעלילה באת עלינו למה היה לך לשאול כל אלה בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש ואעפ"כ ונאמר אל אדוני לא כחדנו ממך דבר
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו – מִתְּחִלָּה בַעֲלִילָה בָּאתָ עָלֵינוּ: לָמָה הָיָה לְךָ לִשְׁאוֹל כָּל אֵלֶּה? בִּתְּךָ הָיִינוּ מְבַקְּשִׁים, אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאַף עַל פִּי כֵן וַנֹּאמֶר אֶל אֲדוֹנִי – לֹא כִחַדְנוּ מִמְּךָ דָּבָר (בראשית רבה צג,ח).
וְאָחִיו מֵת – מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הָיָה מוֹצִיא דְבַר שֶׁקֶר מִפִּיו. אָמַר: אִם אוֹמַר לוֹ שֶׁהוּא קַיָּם, יֹאמַר: "הֲבִיאוּהוּ אֶצְלִי" (בראשית רבה צג,ח).
לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ – מֵאוֹתָהּ הָאֵם אֵין לוֹ עוֹד אָח.
מפרשי רש"י
[יד] מתחלה בעלילה באתה עלינו. דאם לא כן למה היה צריך לספר כל זה, אף על גב שנוכל לפרש כמו שפירשנו למעלה (אות ז) - מכל מקום מדכתיב "ואל יחר אפך בעבדך" שמע מינה דברים קשים, ועל כרחך אלו הם הדברים הקשים:
[טו] מתחלה בעלילה באתה עלינו וכו'. דאין להקשות אחר שהיה מחזיק אותם כמרגלים - שייך לשאול "היש לכם אב או אח" להכיר אותם מי הם, ואין זה קשיא, שהיה לשאול להם מאיזה מקום הם, ויתנו עידיהם מי הם ויצדקו:
[טז] בתך היינו מבקשים. כתב הרא"ם שלכך נקט 'בתך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש' ולא נקט 'בתך אנו מבקשים או בתינו אתה מבקש' או 'אחותך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש', מפני שתלו הגדולה ביוסף, שהרי כאשר ישאו את בתו של יוסף הרי הם יהיו חתניו וצריכין לכבדו, בעבור שהחתן הוא תחת יד חמיו. ו'אחותינו אתה מבקש' גם כן [תלו] הגדולה ביוסף, שהרי תהיה אחותינו תחת יד בעלה, וידו על העליונה. ואין צריך לפירוש זה, מפני שהשאלה היתה "היש לכם אב או אח" - יש לומר הדבר הקרוב אל השאלה ששאל, דהיינו 'אחותינו' שהיא בת אבינו, ושאלת על אביה ועל אחיה הקרובים לה יותר, דאם בתם היה מבקש - היה זה רחוק מן האב ומן האח, ולעולם יש לומר הקרוב יותר. וגם אם היה רוצה לישא את בתם היה לו לשאול על הבנים שיש להם, שהם אחות האשה, לא שישאל על האח שהם אחי האב להאשה. ואצל 'בתך היינו מבקשים' נקט דבר הקרוב יותר גם כן לו, והיינו הבת, ופשוט הוא:
[יז] ואף על פי כן ונאמר. דאם לא כן למה היה צריך לספר לו "ונאמר אל אדוני", בשלמא "אדוני שאל וגו'" למה - ש'מתחלה בעלילה וכו, אלא "ונאמר אל אדוני" למה לו לספר - וכו':
בד"ה בתך היינו כו' נ"ב רבו בזה המפרשים והכל הבל דבודאי מיסתבר לומר בת מאחות וא"כ גבי בתך היינו מבקשים מוכרח לפרש וכי אחד מאתנו היה מבקש בתך וא"כ טוב לומר בתך מאחותך שזהו רחוק אבל אחותינו אתה מבקש טוב לפרש כן שהוא אחות כל האחין כאחת וכי בעבור זה חקרת ודרשת אחרינו מה אנו ומשפחתנו כדי שתקח אחותינו של כלנו ודוק מהרש"ל:
בד"ה ואחיו כו' תמוה מאד נ"ב ואני אומר דלק"מ כי מפני היראה היה אומר דבר שאינו ברור לו כשמש אבל יראה שלא יתפשוהו אותו ויאמרו לו והלא לא אמרת מת אין בזו תפישה שיאמר בתחילה הייתי סובר שהוא חי ועכשיו אני רואה לפי קושי מזל שלנו שהוא מת מאתנו שהרי כך אירע לנו בודאי עמנו ק"ו בספק נאבד מאתנו ודוק מהרש"ל: