מפרשי רש"י על בראשית טו ט
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ט"ו • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃
רש"י
"עגלה משלשת" - (ב"ר) שלשה עגלים רמז לג' פרים פר יוהכ"פ ופר העלם דבר של צבור ועגלה ערופה
"ועז משלשת" - רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין של מועד ושעיר חטאת יחיד
"ואיל משלש" - אשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת יחיד
"ותור וגוזל" - תור ובן יונה
רש"י מנוקד ומעוצב
עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת – שְׁלֹשָׁה עֲגָלִים, רֶמֶז לִֹשְלֹשָה פָרִים: פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה.
וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת – רֶמֶז לַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וּשְׂעִירֵי מוּסָפִין שֶׁל מוֹעֵד, וּשְׂעִיר חַטָּאת יָחִיד.
וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ – אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְכִבְשָׂה שֶׁל חַטַּאת יָחִיד.
וְתוֹר וְגוֹזָל – תּוֹר וּבֶן יוֹנָה (בראשית רבה מד,יד).
מפרשי רש"י
[י] שלשה עגלים. פירוש שלשה עגלים נקרא "עגלה משולשת", לפי שמשולשת הוא תואר לשם עגלה, ושם עגלה נאמר אף על רבוי בהמה, כמו שיאמר 'בהמה' על גופים רבים (ראה לעיל ו, ז), כך יאמר עגלה על הרבה גופים, ורוצה לומר מין עגלה. ומה שפירש רש"י 'שלשה עגלים', אינו רוצה לומר כי "משולשת" הוא שם המספר כמו שהבין הרא"ם, שאינו כן, אך הוא שם התאר, רק שרש"י פירש כוונת הענין ואמר "משולשת" שיקח שלשה עגלים, ובזה בהמות מין עגלה משולשת. והרא"ם הקשה על פירוש רש"י שהוא מדברי רז"ל (ב"ר מד, יד), ודבריו אינם נכונים, כי דברי רז"ל ברורים כשמש, ואין בהם ספק, וכמו שנתבאר, וכן הוא דעת אונקלוס:
[יא] ושעירי חטאת יחיד. ולא חשיב פר כהן משיח (ויקרא ד', ג') ושעיר הנשיא (שם שם כג), מפני שהם במקום כבשה של יחיד או שעירה שהיחיד מביא, אלא שההדיוט שעיר חטאתו והכהן המשיח מביא פר, ומאחר דאין חילוק בחטא - רק שזה פר וזה שעיר - לא חשיב. וכבשה ושעירת יחיד דחשיב ליה בשנים, אין פירוש 'שעירה של יחיד' - שהיחיד מביא בשאר עבירות או שעירה או כשבה (ויקרא ד', כ"ח-ל"ב), רק פירוש שעירה על חטא עבודה זרה, וכבשה על שאר עבירות. אי נמי כיון דאינם נוהגים בכל ישראל רק באנשים יחידים - כהן משיח ונשיא, לא חשיב כפרת ישראל, רק כפרת יחידים:
[יב] אשם ודאי וכו'. ולא חשיב כבש[ת] מצורע (ויקרא י"ד, י'), משום דכבש[ה] לא בא על חטא ידוע, רק בשביל מצורע. אף על גב ד"חטאת" מקרי (שם שם יט), כיון דלא בא על חטא רק אם היה מצורע, לא מקרי זה מכפרת חטא:
[יג] תורים ובני יונה. פירוש כל תורים ובני יונה שהם במקרא; בין דמצורע (ויקרא י"ד, כ"ב), ובין דיולדת (שם יב, ו), ובין חוטא שהוא דל (שם ה, ז). אף על גב דהם מחולקים בעניניהם, כיון שנכללו כלם בתור וביונה - כלל כלם בשם אחד, דהכי נמי כלל כל האשמות אף על גב שהם מחולקים, כללם באשם אחד כיון דשם 'אשם' לכלם, הכי נמי כלל תורים ובני יונה בשם אחד: