מלבי"ם על תהלים טו ד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ט"ו • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נִבְזֶ֤ה ׀ בְּֽעֵ֘ינָ֤יו נִמְאָ֗ס
וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד
נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר׃
"נבזה בעיניו" קרובו "הנמאס" במעשיו, וכמ"ש זה חז"ל על חזקיה שגרר עצמות אביו על מטה של חבלים, אבל "את יראי ה' יכבד" הגם שאינם קרוביו, שמזה מבואר שעקר רגשות לבו הוא לכבוד ה' לכבד יראיו ולהבזות עוברי מצותיו ולא לבד שלא יתפעל מאהבת הקרובים כי לא יתפעל גם מאהבת עצמו, שהוא "נשבע" ומקבל בנדר "להרע" לעצמו לצום ולהתענות, "ולא ימיר" את נדרו:
<< · מלבי"ם על תהלים · טו ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.