מלבי"ם על תהלים טו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ט"ו • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ט"ו, ב':

הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק
  וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ׃



"הולך", במצות שבין אדם למקום שבו יתהלך לפני ה' צריך שיהיה "הולך תמים", שגדר התמימות שיעשה כל מעשיו לשם ה' בלבד בלי שום פניה חיצונית, ובמצות שבין אדם לחברו יהיה "פועל צדק", ובענין האמונה יהיה "דובר אמת בלבבו" שלא תהיה אמונתו מן השפה ולחוץ, כי גדר האמונה הסכמת הלב עם מה שהוא מוציא בשפתיו:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.