מלבי"ם על תהלים ה
<< · מלבי"ם על תהלים · ה · >>
פסוק א
פסוק ב
- א) יופי המליצה וקוצר המאמרים, על זה אמר "אמרי האזינה",
- ב) שתסכים המחשבה וההגיון הפנימי עם הדבור החיצוני, על זה אמר "בינה הגיגי",
- ג) שלא יתפלל על דברים בלתי נחוצים, על זה אמר:
ביאור המילות
"הגיגי", הגיון לבי, לכן אמר בינה, ועל אמרי הפה אמר האזינה:פסוק ג
- ד) שיבטח בתפלתו על ה' לבדו ולא שעם תפלתו ישים מבטחו על עזרת בשר או אמצעיים בינו לבין ה', על זה אמר "כי אליך" רק אליך "אתפלל":
ביאור המילות
"הקשיבה", מוסיף על האזינה, שיקשיב גם מרחוק, כמ"ש בגדרי השמות האלה (ישעיה א' י'), "שועי". השוע הוא הצועק לישועה מן הצרה והצועק אל המלך ישלחהו אל השופט לעיין בדינו, והשופט ישלחהו אל המלך כי לו היכולת, אבל אתה "מלכי, ואלהי". ר"ל שופטי, ולך להושיע:פסוק ד
ביאור המילות
"אערך לך". כמו מי בשחק יערך לה', הבוקר י"ל דמיון וערך אליך.
"ואצפה". בבנין פיעל נקשר עם התקוה בכ"מ:פסוק ה
ביאור המילות
"חפץ", שם התואר, "לא יגורך". יפחידך, כמו שוד רשעים יגורם (משלי יו"ד):פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
ביאור המילות
"ביתך", היכל קדשך, ההיכל פנימי יותר מן הבית, מצייר ביאתו אל ביתו החיצוני בא בציורים אשר מלא לבבו מרוב חסדו, ובעת ישתחוה בפנימית ההיכל ששם נכנס להשתחוות, ימלא פחד ויראה מהדר גאונו:פסוק ט
ביאור המילות
"שוררי", בא תמיד על המביט מרחוק על דרכי חברו ומצפה רעתו, וכמליצה זו לקמן (כ"ז) הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי:פסוק י
ביאור המילות
"בפיהו, לשונם" הלשון הוא פנימי מן הפה, וכשיבא לרעה מציין לשון מרמה וחלק בערמות ותחבולות, "נכונה". חסר המתואר:פסוק יא
- א) מצד שהם חוטאים בעצת השכל לא מצד התאוה והשגגה, ועל זה אמר "יפלו ממעצותיהם",
- ב) מצד ששונים בחטאם עד שנעשו מומרים לדבר, ועל זה אמר "ברוב פשעיהם", כמ"ש בדור המבול וירא ה' כי רבה רעת האדם וכל יצר מחשבות לבו רק רע. שמכל זה נראה "כי מרו בך", ועושים להכעיס בשאט נפש, והמליץ כאילו עצתם הרע היא תהיה סבת נפילתם, משם יפלו ממרום עצתם ארץ, שעל זה אמר יפלו מן מועצותיהם (המ"ם הוא מ' המקום) ורוב הפשעים והשנותם היא תדחה אותם ותדחפם ליפול, באופן שימצאו ענשם מיד חטאתם, וכמדת חטאתם החטא ימיתם, ובמדה שמדדו ימדד להם, אבל
פסוק יב
ביאור המילות
"וישמחו, ויעלצו". פעל בא לרוב על השמחה הרוחנית:פסוק יג
ביאור המילות
"כצנה". הצנה מוקפת מג' רוחות, הרצון שלך היא הצנה העוטרת אותו, כמו עוטרים את דוד (שמואל ב' כ"א):<< · מלבי"ם על תהלים · ה · >>