מלבי"ם על עזרא ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על עזראפרק ד' • פסוק י"א | >>
ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ד', י"א:

דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עבדיך עַבְדָ֛ךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃



(יא) "דנא", מעתה מתחיל תוכן המכתב עצמו, "זה פתרון האגרת" [ר"ל זה העתקתו] "אשר שלחו לארתחששתא המלך, עבדך אנשי עבר הנהר וכענת" באגרת קצרו ולא חשבו כולם, רק ההתחלה עבדך וגו' עד עבר נהרא וכענת, שכן היה דרכם שלא לכפול בכל פעם כל השמות רק כתב ההתחלה והסוף ובאמצע כתב מלת "שלם "או "גמיר" כמו שאנו כותבים, "וכו'", או "וגו'", כמו שתראה בפסוק י"ז ובסי' ז' י"ז, וכרן לא העתיק מלת שלם או גמיר לקצר הדברים: