מלבי"ם על עזרא ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על עזראפרק ד' • פסוק ד' | >>
ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ד', ד':

וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה ומבלהים וּֽמְבַהֲלִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת׃



(ד - ה) "ויהי עם הארץ", עי"כ נעשו עם הארץ שהם הכותים צוררים וחשבו מחשבות לבטל את הבנין, ופעם היו מרפים את ידיהם, היינו מטילים בהם עצלות בל יעשו השתדלות בענין הבנין, ופעם מבהלים אותם מלבנות ע"י שהטילו עליהם אימה, ופעם ושוכרים עליהם יועצים להפר את הבנין, וזה נמשך "כל ימי כורש", שבימיו נשבת הבנין "עד מלכות דריוש", שאז החלו לבנות, ומפרש.