לדלג לתוכן

מלבי"ם על עזרא ד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על עזראפרק ד' • פסוק ב' |
ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ד', ב':

וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם ולא וְל֣וֹ ׀ אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה׃


השאלות

(ב – ג)    למה לא קבלו את הכותים שרצו לעבוד את ה'? ומהו התשובה אנחנו נבנה כאשר צונו כורש, וכי צום שלא יעזרום האומות בבנינם?:

(ב) "נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם", הכותים היו עובדים בשיתוף, כמ"ש את ה' היו יראים ואת אלהיהם הם עובדים, וחשבו שגם ישראל יעבדו באופן זה, וע"כ אמרו ככם נדרוש לאלהיכם בקרי ליה אלהא דאלהיא, וע"כ אמרו "ולו אנחנו זובחים", שאנו חושבים אותו לאל עליון נעלה על כל אלהים: