מלבי"ם על משלי ט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ט' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט', י"ד:

וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ
  עַל־כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃



"וישבה", והנה הכסילות והפתיות לא בנו בית נכון על עמודים, כי ביתם תלוי באויר, והם מחריבי הבית הגדול שהוא העולם המכונן על עמודי החכמה, והיא לא הכינה טבח ויין מסך ושלחן, כי היא חסרה כל טוב ואושר ריקה מכל מחמדי הנפש והיא לא תשלח נערותיה רק היא עצמה "ישבה לפתח ביתה", כי הכסילות וציוריה הרעים יבואו מעצמם אל האדם, והיא יושבת "על כסא במרומי קרת", כי היא היושבת על כסא במלכות הגויה וכל כחות הגויה נמשכים אחריה והיו לה לעבדים. והיא לא תקרא ליושבי העיר שהיא מליצה על היושבים שקט ואין יצה"ר מניעם מעבודת ה', רק.  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.