מלבי"ם על משלי ט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ט' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט', ט"ו:

לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ
  הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃



"לקרא לעוברי דרך", את אלה שלא הגיעו עדיין אל עיר, רק הולכים בדרך, ר"ל שעדיין לא תקנו מדותיהם ולא התישבו בדעתם, והם עוברים בדרכי הנפש "המישרים אורחותם", שרוצים לישר אורחותם אל היושר והשיווי, כי כל אדם רוצה לישר ארחו, ונפש האדם ישרה היא בטבעה אם לא תתעהו הכסילות וציורים הרעים והתאות מני דרך, (ודרך הוא הדרך הגדול והארחות הם המסתעפות, כי הטעות והספק יהיה בארחות הפרטיים שבם ילכדוהו האורבים ויעוותוהו):

ביאור המילות

"דרך, ארחותם". הבדלם למעלה (א' י"ג):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.