מלבי"ם על משלי ט ט
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ט' • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃
"תן לחכם ויחכם עוד", שאחר שהחכמה רחבה מאד ואין קץ למצותיה, גם החכם יקבל תמיד חקי החכמה ויוסיף על חכמתו, "הודע לצדיק ויוסף לקח", ויש הבדל בין הצדיק ובין החכם, שהחכם קבל כל חקי החכמה בקבלה, והצדיק מתנהג בצדק הגם שלא ידע כל חקי החכמה כמו החכם, הורגל בחקיה ע"י רוב השימוש בהם, וכמ"ש גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, ולו צריך להודיע חקי החכמה, כי הוא לא למד כל החקים ע"פ הלימוד, לכן אמר הודע לצדיק, שההודעה הוא בדבר שלא ידע עדיין, והוא יוסיף לקחת ולקבל ע"מ שהנהיג כבר בחקי החכמה ע"פ ההרגל והשימוש בהם:
ביאור המילות
"לחכם, לצדיק". עי' הבדלם לקמן (י' י"א י"א ל'):
<< · מלבי"ם על משלי · ט ט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.