מלבי"ם על מלאכי א יג
<< | מלבי"ם על מלאכי • פרק א' • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַאֲמַרְתֶּם֩ הִנֵּ֨ה מַתְּלָאָ֜ה וְהִפַּחְתֶּ֣ם אוֹת֗וֹ אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וַהֲבֵאתֶ֣ם גָּז֗וּל וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ וְאֶת־הַ֣חוֹלֶ֔ה וַהֲבֵאתֶ֖ם אֶת־הַמִּנְחָ֑ה הַאֶרְצֶ֥ה אוֹתָ֛הּ מִיֶּדְכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
"ואמרתם", פי' הרי"א שהיו נופחים את הקרבן, שהיו נופחים רוח בין עור לבשר שיתראה שמן, וכשהביאו על כתיפו היה אומר "הנה מתלאה", ר"ל היה לי תלאה ויגיעה רבה לשאתו מרוב כבדו, ובאמת "והפחתם אותו" והוא מלא רוח, וחוץ ממה שהבאתם קרבן כחוש ונפוח, "והבאתם" ג"כ "גזול" שהיא מצוה הבאה בעבירה, "ואת הפסח ואת החולה" שהם פסולים לקרבן, "והבאתם" עמו "את המנחה" שהיא מנחת נסכים שהמנחה תורה שהקרבן נרצה לה' לריח ניחוח, "הארצה אותה מידכם" אחר שגוף הקרבן פסול:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על מלאכי · א יג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.