מלבי"ם על מלאכי א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על מלאכי • פרק א >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 



"כי תאמר אדום", ולבל יאמרו שכ"ז אין ראיה שהוא בסבת השנאה שיש לה' על עשו, שיש לומר שהוא מסבת המערכת והמזל שאין מצליח לעשו, או שהוא במקרה, ואין מזה ראיה רק שאינו אוהב את עשו להשגיח עליו השגחה מיוחדת לבטל ממנו רעת המערכת, אבל לא מוכח מזה שהוא שונא אותו ועושה לו רע בפועל, וז"ש "כי תאמר אדום רששנו", שזה לא בא מאת ה' ושנאתו רק רוששנו מצד הטבע או המזל, "ונשוב ונבנה חרבות", כשיעלה מזלנו משפלותו או כשנגבר חיל מצד הטבע, "כה אמר ה'", משיב להם "המה יבנו ואני אהרוס", הגם שלפי הטבע יחוייב שיבנו, אני אהרוס מצד ההשגחה משנאתי אותם, "וקראו להם", עד שיקראו להם שסבת הריסותם הוא משני טעמים,

  • א) מצד ששם "גבול של הרשעה", שנגד גבול של ה' ששם מעון הקדושה והצדק ושם צוה ה' את הברכה, שם הוא גבול של מעון הרשעה והרע וחלק עזאזל ששם יהיה תמיד חורב ושממה,
  • ב) מצד שהם "העם אשר זעם ה' עליהם עד עולם" ע"י מעשיהם הרעים:

 

<< · מלבי"ם על מלאכי · א ד · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.