מלבי"ם על ישעיהו כט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"לכן", שיעור הכתוב "כה אמר ה' אשר פדה את אברהם אל בית יעקב", כי אברהם בעת התחיל לפרסם אמונת האל, היה יחידי בין עמים רבים עובדי כוכבים, ונרדף ונשטם מהם, עד שהשליכוהו לאור כשדים, ובכ"ז הצילו ה' ופדאו, וכן יעזור לעם הזה השרידים וכמ"ש (לקמן נ"א) הביטו אל אברהם אביכם כי אחד קראתיו.

"לא עתה יבוש יעקב" מעצמו "ולא עתה פניו יחורו", ע"י אחרים (כי זה ההבדל בין בושה והחורת פנים) ומפרש נגד לא עתה פניו יחורו מאחרים, שעד עתה הכלימוהו לאמר שסרה השגחת ה' מאתו, אבל עתה.


ביאור המילות

"יבוש, פניו יחורו". הבדלם כהבדל של בושה וכלמה (לקמן ל' ל"ג):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · כט כב · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.