מ"ג ישעיהו כט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כב. לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו

מנוקד: לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ.

עם טעמים: לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בכן כדנן אמר יי על בית יעקב דפריק ית אברהם לא מכען יבהתון דבית יעקב ולא מכען אפיהון ישתנון:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר פדה את אברהם" - מאור כשדים

"לא עתה יבוש יעקב" - מאביו

"ולא עתה פניו יחורו" - מאבי אביו שאין נמצא פסול במטתו ומטתו שלימה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן", שיעור הכתוב "כה אמר ה' אשר פדה את אברהם אל בית יעקב", כי אברהם בעת התחיל לפרסם אמונת האל, היה יחידי בין עמים רבים עובדי כוכבים, ונרדף ונשטם מהם, עד שהשליכוהו לאור כשדים, ובכ"ז הצילו ה' ופדאו, וכן יעזור לעם הזה השרידים וכמ"ש (לקמן נ"א) הביטו אל אברהם אביכם כי אחד קראתיו.

"לא עתה יבוש יעקב" מעצמו "ולא עתה פניו יחורו", ע"י אחרים (כי זה ההבדל בין בושה והחורת פנים) ומפרש נגד לא עתה פניו יחורו מאחרים, שעד עתה הכלימוהו לאמר שסרה השגחת ה' מאתו, אבל עתה.


ביאור המילות

"יבוש, פניו יחורו". הבדלם כהבדל של בושה וכלמה (לקמן ל' ל"ג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פניו יחורו" - כפל הדבר במ"ש

"לא עתה יבוש יעקב" - כי כשאין ישראל עושים רצון המקום הוא כאלו יעקב אבינו בוש בדבר ולכן אמר מעתה לא יבוש יעקב

"אשר פדה" - ר"ל ה' אשר פדה את אברהם מאור כשדים כשנשלך לכבשן האש

"לכן" - הואיל ואעשה הדבר הזה

מצודת ציון

"פדה" - מלשון פדיון וגאולה

"יחורו" - תרגום של לבן הוא חיור והוא ענין בושה כי המתבייש יתלבנו פניו