לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו כט כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַחֲטִיאֵ֤י אָדָם֙ בְּדָבָ֔ר וְלַמּוֹכִ֥יחַ בַּשַּׁ֖עַר יְקֹשׁ֑וּן וַיַּטּ֥וּ בַתֹּ֖הוּ צַדִּֽיק׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מחיבין בני אנשא במליהון ולדמוכח להון בית דינא בתרעא פתגמי אוריתא בען ליה תקלא ואסטיאו בשקר דין זכאי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מחטיאי אדם בדבר" - הם נביאי השקר

"ולמוכיח בשער יקושון" - ולדמוכח להון בען ליה תקלא ל' מוקש

"ויטו בתהו צדיק" - ואסטיאו בשקר דין זכאין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יקושון" - מלשון מוקש

"בתוהו" - ענין דבר שאין בו ממש כמו והארץ היתה תוהו (בראשית א

מצודת דוד

"ויטו וגו'" - גם יכרתו אותם שהיו מטים את הצדיק מצדקתו בדברי תוהו

"ולמוכיח" - גם יכרתו אותם שהיו מכינים מוקש למי שהיה מוכיח בשער מקום מושב השופטים כמ"ש ועלתה יבמתו השערה (דברים כה)

"מחטיאי וגו'" - חוזר על מלת ונכרתו האמור במקרא שלפניו לומר שגם יכרתו אותם שהיו מחטיאים בני אדם בדבר שפתים והם נביאי השקר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מחטיאי אדם בדבר", שהחטיאו ע"י דברים ולצנות וטענות, נגד שוקדי און אמר "ולמוכיח בשער יקשון" שאם הוכיח אותם המוכיח על האון הקישו אותו. נגד העריץ אמר "ויטו בתהו צדיק" חפשו עלילות על הצדיקים להרגם ולאבדם: