מלבי"ם על ישעיהו כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"התמהמהו", אומר אל בני יהודה הבאים בבקר לראות מפלת סנחריב, מצייר כאילו "יתמהמהו" תחלה מלקרוב אל המחנה הנופלת "ויתמהו" כי לא יאמינו למחזה עיניהם, ואחרי "ישתעשעו" ויפנו שנית "ושעו" ופנו פעם אחר פעם כאיש הבלתי מאמין לזרות אשר יראו עיניו, כי ישאלו זה לזה לאמר איך אפשר כי בני אשור "שכרו ולא שתו יין", ויותר מזה כי נעו כשיכור בקיאו "והם לא שתו שכר", ומי הממם במהומה ורעש? וישכרו וישנו שנת עולם?:


ביאור המילות

"השתעשעו". מגזרת וישע ה' אל הבל, בהכפל הפ"א והעי"ן. על ששועה פניו תמיד אל דבר המרוצה לו, ושכר גדול מיין, כנ"ל (ה' יא יב, כד ט', כח ז'):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · כט ט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.