מלבי"ם על ישעיהו יד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"שאול מתחת רגזה לך", שהתרגזה השאול בשמעו כי תבא לשם בחשבו כי באת לשם להשמיד גוים ולאבד ממלכות:

"לקראת בואך", בעת ישמע מבואך כי אח"כ יראו שאתה פגר מובס.

"עורר". וכבר יחל השאול לעורר מתרדמתם את הרפאים והענקים וכל העתודים שהם השרים הישנים שם שנת עולם, כאילו יעורר אותם שילכו ויתחברו אל מחנותיך להלחם מלחמתך, וכבר "הקים כל מלכי גוים", הנמצאים בשאול מכסאותם, כאילו כולם מתחילים לעזוב את כסא מלכותם אשר בשאול, מיראתם מפניך, אבל כ"ז יהיה לקראת בואך טרם תבא, אבל עת שתבא אל בני השאול ויראוך, אז:


ביאור המילות

"רגז". ענין תנועה. המרגיז ארץ ממקומה:

"עורר". מקור לעורר:

"רפאים", הם הענקים:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · יד ט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.