מלבי"ם על ישעיהו יד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ואתה אמרת בלבבך", העמים בימי קדם עובדי האלילים, חלקו את אליליהם לשלש מחלקות, תחתים שנים ושלישים,

  • א) הכוכבים המושלים למעלה וישימו משטרם בכח אלהות,
  • ב) בני אלים השוכנים בארץ על הרים הגבוהים הנועדים להם,
  • ג) אלים אמצעיים השוכנים באויר. ואחר שהיו מיחסים אל מלכיהם כח אלהות, היו מיחדים לו כוכב בשמים המושל ממשל רב בין בני עליון כמו שהמלך מושל למטה, ואת המלך הושיבו בין בני אלים התחתונים יושבי הר מועד, ומהבילים עליו כי ביכלתו לעלות על במתי עב אל בני אלים האמצעים ומשם יפרד להיות כוכב בשמים, (כידוע בהמיטאלאגיע הנמצאת בידינו שארית מלמודי ההבלים וההזיות אשר הולידו ימי קדם). וז"ש נגד כוכבו בשמים שהיה מתפאר "שיעלה בשמים להרים כסאו על כל כוכבי אל", ולמשול עליהם ממשל רב, ונגד המלך עצמו למטה שהתפאר "שישב" בקביעות "בהר מועד" הנמצא "בירכתי צפון", אשר שם ישבו בני אלים, החיים חיי האושר והאלהות ועם אדם לא ינוגעו, וגם התפאר כי מן ההר ההוא יתנשא אל בני אלים השוכנים בין הארץ והשמים, כי:


ביאור המילות

"הר מועד". כמו אהל מועד, המיועד לשכינתו הגדולה:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · יד יג · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.