מ"ג ישעיהו יד יג
<< · מ"ג ישעיהו · יד · יג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ הַשָּׁמַ֣יִם אֶעֱלֶ֔ה מִמַּ֥עַל לְכוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹן׃
רש"י
"בהר מועד" - הר שהכל מתועדים שם הוא הר ציון
"בירכתי צפון" - בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני כענין שנאמר (ויקרא א) על ירך המזבח צפונהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בירכתי צפון" - היא ציון שעמדה בצד צפון ירושלים וכפל הדבר במ"ש
"בהר מועד" - הוא הר ציון כי שם היו נועדים כל ישראל והשכינה עמהם
"ממעל וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"השמים אעלה" - רצה לומר אעלה במעלה רמה למשול על כולם עד ימי עולם
מצודת ציון
"מועד" - מלשון וועד ואסיפה כמו הנה המלכים נועדו (תהלים מח)
"בירכתי" - ענינו צד ועבר וכן ירך המזבח (ויקרא א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) הכוכבים המושלים למעלה וישימו משטרם בכח אלהות,
- ב) בני אלים השוכנים בארץ על הרים הגבוהים הנועדים להם,
- ג) אלים אמצעיים השוכנים באויר. ואחר שהיו מיחסים אל מלכיהם כח אלהות, היו מיחדים לו כוכב בשמים המושל ממשל רב בין בני עליון כמו שהמלך מושל למטה, ואת המלך הושיבו בין בני אלים התחתונים יושבי הר מועד, ומהבילים עליו כי ביכלתו לעלות על במתי עב אל בני אלים האמצעים ומשם יפרד להיות כוכב בשמים, (כידוע בהמיטאלאגיע הנמצאת בידינו שארית מלמודי ההבלים וההזיות אשר הולידו ימי קדם). וז"ש נגד כוכבו בשמים שהיה מתפאר "שיעלה בשמים להרים כסאו על כל כוכבי אל", ולמשול עליהם ממשל רב, ונגד המלך עצמו למטה שהתפאר "שישב" בקביעות "בהר מועד" הנמצא "בירכתי צפון", אשר שם ישבו בני אלים, החיים חיי האושר והאלהות ועם אדם לא ינוגעו, וגם התפאר כי מן ההר ההוא יתנשא אל בני אלים השוכנים בין הארץ והשמים, כי:
ביאור המילות
"הר מועד". כמו אהל מועד, המיועד לשכינתו הגדולה:<< · מ"ג ישעיהו · יד · יג · >>