מ"ג ישעיהו יד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יד. אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אעלה על במתי עב אדמה לעליון

מנוקד: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.

עם טעמים: אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אעלה על במתי עב" - איני כדאי לדור עם בני אדם אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה ויונתן תירגם אסיק עלוי כל עמא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אעלה על במתי עב". אל אלים האמצעים, ובזה יהיה לו "דימוי" בצד מה "אל האל העליון" שהוא הכוכב אשר בשמים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדמה לעליון" - להיות כמוהו לשבת מופרד מבני אדם והוא ענין מליצה על מרבית הגאוה שהיה לו

"על במתי עב" - על גבהי העב

מצודת ציון

"במתי" - גבהי וכן על במותימו תדרוך (דברים לג)

"עב" - ענן

"אדמה" - מלשון דמיון