"ועתה" למה נתת זקים על ידך. אם באשר אתה רוצה לילך עם הגולים לבבל ותחשוב שא"א לך לילך עמהם בלא זקים, "הנה פתחתיך היום מן האזקים" ובכל זה "אם טוב בעיניך לבא אתי בבל בא" בלא זקים, "ואם רע בעיניך חדל", כי הברירה בידך ללכת אל כל אשר תרצה:
"ועודנו", ר"ל ואם תחשוב כי ישובו הגולים לא"י אל גדליה שהפקיד מלך בבל בארץ ותשוב עמהם, ואין דעתך ללכת לבבל רק כדי לשוב עמהם לא"י, עז"א "ועודנו לא ישוב" ר"ל הגולה לא ישוב עודנו בעת הזאת, ולכן אם דעתך לשוב אל גדליה "שובה אל גדליה בן אחיקם" בעצמך, וגם שם יש לך ברירה, אם תרצה "שב אתו בתוך העם" או אם תרצה ללכת משם אל מקום אחר "אל כל הישר בעיניך ללכת לך, ויתן לו רב טבחים ארוחה" שקבע לו ארוחת תמיד שיתפרנס בו.
"ואני", ר"ל וכן אל תיראו מן הכשדים הבאים בשליחות המלך שיבוזו אתכם, כי אני עומד לפניהם להצילכם, וא"כ אין לכם לירא ולא להטמין את קניניכם מפני שודדים. רק "אספו יין וקיץ ושימו בכליכם" בפרהסיא, וכן לא תיראו לשבת בכ"מ שאתם רוצים רק "ושבו בעריכם אשר תפשתם", והנה לאלה צוה שישבו בעריהם לא במצפה באשר היו מורדים בתחלה לא נתן להם רשות לשבת שם:
(טו-טז) "אלכה נא ואכה". כי חשב שגדליה ירא מלהרגו על הספק מפני העם שיאמרו שממית בלא משפט, ואמר לו שהוא יעשה זאת ובצנעה, והשיב לו שאינו מאמין בדבר כי שקר הוא:
