מלבי"ם על ירמיהו כ טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק כ' • פסוק ט"ז | >>
ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו כ', ט"ז:

וְהָיָה֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא כֶּעָרִ֛ים אֲשֶׁר־הָפַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א נִחָ֑ם וְשָׁמַ֤ע זְעָקָה֙ בַּבֹּ֔קֶר וּתְרוּעָ֖ה בְּעֵ֥ת צׇהֳרָֽיִם׃



"והיה", האיש הזה היה דומה "כערים אשר הפך ה'" וכן נאבד הוא וכל אשר לו ע"י מנשה, "ושמע קול זעקה בבקר" אז לקחו לבית האסורים ודן אותו, "ותרועה בעת צהרים" הריעו בשופר שיצא כרוז להמיתו, והטעם שהרג אותו מנשה היה.  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.