מלבי"ם על ירמיהו כ י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק כ' • פסוק י' | >>
ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו כ', י':

כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃



"כי שמעתי", וחוץ ממה שחרפוני ורדפוני ע"י דברי נבואתי רצו להוציא עלי דבה בעלילות שקר, ולא איש יחידי רק "דבת רבים", וגם "(דבת) מגור מסביב" הוא פשחור שקראו בשם מגור מסביב,

  • ב) שהעמידו נגדי עדי שקר להעיד שקר בפני וכ"א אומר לחברו "הגידו" אתם את הדבה ואנחנו "נגידנו" ר"ל נהיה עדים להגיד זאת בפניו לפני השופטים,
  • ג) שגם "כל אנוש שלומי" הם "שומרי צלעי" מצפים שאהיה צולע מעט ועי"כ אפול, אומרים זה לזה, נדבר עמו שלום להתעותו שיאמין לנו, "אולי יפותה" לקבל עצתנו, ועי"כ "נוכלה לו ונקח את נקמתנו ממנו", אבל.

ביאור המילות

"מגור מסביב". דבת מגור מסביב הוא פשחור:

"ונגידנו". העצם שאליו יגיד דבר בא בשמוש הלמ"ד, ונגד לו את דברי אדוני. והדבר אשר יגיד נקשר במלת את, ויגד לו מרדכי את אשר קרהו. ופה ר"ל נגיד אותו היינו שנגיד מעשיו ותכונתו:

" צלעי". לשון והוא צולע על יריכו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.