לדלג לתוכן

מלבי"ם על יחזקאל לח יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ל"ח • פסוק י"ב | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ח, י"ב:

לִשְׁלֹ֥ל שָׁלָ֖ל וְלָבֹ֣ז בַּ֑ז לְהָשִׁ֨יב יָדְךָ֜ עַל־חֳרָב֣וֹת נוֹשָׁב֗וֹת וְאֶל־עַם֙ מְאֻסָּ֣ף מִגּוֹיִ֔ם עֹשֶׂה֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן יֹשְׁבֵ֖י עַל־טַבּ֥וּר הָאָֽרֶץ׃



"לשלול שלל", ר"ל רק ג' דברים,

  • א) מפני "השלל והבז והקנין",
  • ב) "להשיב ידך על חרבות נושבות" להחריב הארץ שתהיה חרבה כמו שהיתה,
  • ג) מפני "העם שהוא מאוסף מגוים" ועי"כ הם "עושים מקנה וקנין", כי כל אחד סוחר ועושה מקנה עם הגוי שיצא משם ונתרבה שם המסחר מאד, עד שהם "יושבים על טבור הארץ" ומסחר כל העמים בא עליהם, וצריך לבטל המסחר הזה המזיק לכל העולם כולו.

ביאור המילות

"מקנה וקנין". כבר בארתי הבדלם בס' התו"ה אמור (סי' פ"ז) ששם מקנה מציין הפעולה שקנה אותי, ושם קנין הוא שם המופשט של הקנין עצמו, וכולל אף מה שהרויח בלא קנין כמו הולדות של שפחותיו ובהמותיו, ופירות שדהו, ועז"א (בראשית ל"ו) את מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש, ור"ל שעושה מקנה בכסף ומרויחים קנינים שהסחורה משבחת ומולדת ולדות ופרי בביתם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.