מ"ג יחזקאל לח יב
<< · מ"ג יחזקאל · לח · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִשְׁלֹ֥ל שָׁלָ֖ל וְלָבֹ֣ז בַּ֑ז לְהָשִׁ֨יב יָדְךָ֜ עַל־חֳרָב֣וֹת נוֹשָׁב֗וֹת וְאֶל־עַם֙ מְאֻסָּ֣ף מִגּוֹיִ֔ם עֹשֶׂה֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן יֹשְׁבֵ֖י עַל־טַבּ֥וּר הָאָֽרֶץ׃
תרגום יונתן
רש"י
"ואל עם מאוסף" - מעמים העושים עתה מקנה וקניין
"על טבור הארץ" - על גובה וחוזק הארץ כטבור זה שהוא אמצעי של אדם ומשופע מכל צדדיומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עושה מקנה וקנין" - מאספים מקנה בקר וצאן ושאר דברים הנקנים
"על טבור הארץ" - על מצוע הארץ וגבהה ולפי שהטבור הוא אמצע הגוף קורא למקום המצוע בלשון טבור
"מאוסף מגוים" - המאוספים מבין העכו"ם ממקום גלותם
"לשלול שלל" - תחשוב לשלול שללם ולהשיב ידך לבוא שנית למלחמה על החרבות שנתיישבו מקרוב ולפי שכבר בא פעם בעזרת האויב כמ"ש למעלה לכן אמר להשיב ידך
מצודת ציון
"עושה" - ענין אסיפה כמו ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב)
"טבור" - הוא השרר ובדרז"ל ופיו סתום וטבורו פתוח (נדה ל)וכן מעם טבור הארץ (שופטים ט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מפני "השלל והבז והקנין",
- ב) "להשיב ידך על חרבות נושבות" להחריב הארץ שתהיה חרבה כמו שהיתה,
- ג) מפני "העם שהוא מאוסף מגוים" ועי"כ הם "עושים מקנה וקנין", כי כל אחד סוחר ועושה מקנה עם הגוי שיצא משם ונתרבה שם המסחר מאד, עד שהם "יושבים על טבור הארץ" ומסחר כל העמים בא עליהם, וצריך לבטל המסחר הזה המזיק לכל העולם כולו.
ביאור המילות
"מקנה וקנין". כבר בארתי הבדלם בס' התו"ה אמור (סי' פ"ז) ששם מקנה מציין הפעולה שקנה אותי, ושם קנין הוא שם המופשט של הקנין עצמו, וכולל אף מה שהרויח בלא קנין כמו הולדות של שפחותיו ובהמותיו, ופירות שדהו, ועז"א (בראשית ל"ו) את מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש, ור"ל שעושה מקנה בכסף ומרויחים קנינים שהסחורה משבחת ומולדת ולדות ופרי בביתם:<< · מ"ג יחזקאל · לח · יב · >>