מלבי"ם על יחזקאל לח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ל"ח • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ח, י"ד:

לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָדָ֔ם וְאָמַרְתָּ֣ לְג֔וֹג כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הֲל֣וֹא ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּשֶׁ֨בֶת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לָבֶ֖טַח תֵּדָֽע׃



"לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג", כי היה בכאן שתי נבואות,

  • א) שירע לישראל בעתיד בזמן חורבן בית שני ובזמן הגלויות, ועז"א "הנבא בן אדם",
  • ב) מה שיקבל ענשו באחרית הימים על הרי ישראל, ועז"א "ואמרת לגוג. הלא ביום ההוא", ר"ל בעת חורבן בית שני "בשבת עמי ישראל לבטח" שאז ישבו על אדמתם "תדע" מה שתעשה עמהם כי אז.

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.