לדלג לתוכן

מלבי"ם על יחזקאל לח ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ל"ח • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ח, ד':

וְשׁ֣וֹבַבְתִּ֔יךָ וְנָתַתִּ֥י חַחִ֖ים בִּלְחָיֶ֑יךָ וְהוֹצֵאתִי֩ אוֹתְךָ֨ וְאֶת־כׇּל־חֵילֶ֜ךָ סוּסִ֣ים וּפָרָשִׁ֗ים לְבֻשֵׁ֤י מִכְלוֹל֙ כֻּלָּ֔ם קָהָ֥ל רָב֙ צִנָּ֣ה וּמָגֵ֔ן תֹּפְשֵׂ֥י חֲרָב֖וֹת כֻּלָּֽם׃



"ושובבתיך", החיה תצא מארצה, אם ע"י שובבות שאז תצא ברצון, אם ע"י שאחר מושך אותה בחחים, אומר כי תלך מעצמך ע"י שאשובב אותך, "וגם אוציאך ע"י חחים" בעל כרחך, "הוצאתי אותך ואת כל חילך" ומפ' שאנשי החיל יהיו רוכבי "סוסים ופרשים" ויהיו "לבושי מכלול", ועמהם יהיה גם עם רב המתנדבים לצאת עמו, וז"ש "קהל רב" וגם הם ישאו "צנה ומגן" להגן בפני חרב וקשת, וגם "כולם יהיו תופשי חרבות":

ביאור המילות

"ושובבתיך". מענין בנים שובבים והחיה השובבה תגבר בה הפראיית:

"וחחים". משימין בלחי החיה הרעה למושכה בם (כנ"ל כ"ט ד'):
"צנה ומגן". צנה בפני חרב, ומגן בפני קשת, עז"א תופשי חרבות כולם, משא"כ אח"כ אמר מגן וכובע ולא הזכיר צנה, כי הם רק רובי קשת:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.