מלבי"ם על יחזקאל כא ג
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"א • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה הִנְנִ֣י מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כׇל־עֵֽץ־לַח֩ וְכׇל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כׇּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃
"ואמרת ליער הנגב" עתה סדר ג' נבואותיו אלה ממטה למעלה, תחלה ספר הנבואה על יער הנגב שהיא ארץ ישראל בכלל, "הנני מצית בך אש", ההצתה הוא מה שמבעיר את היער כולו בפעם אחת באש גדולה, "ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש", תחלה תאכל את הלחים ואח"כ את היבשים, כי אם תאכל היבשים תחלה יעכבו העצים הלחים בעד האש והשלהבת בל תתפשט, כי הלחים חוצצים, אבל אם נאכלו הלחים תחלה אין מעכב בפני האש, ועי"כ "לא תכבה להבת שלהבת", עי"כ "ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה", ר"ל שהאש שהתחילה לבער בהיער בצד דרומו תשוב ותתפשט בחזרה לצד צפון, עד שמן הלהבת היוצאת מנגב יצרבו כל פנים צפונה:
ביאור המילות
"מצית". גדר פעל יצת אם מבעיר הבערה גדולה בפעם אחת (ישעיה ט'):
"להבת, שלהבת", הלהב יוצא ומתפשט מרחוק מהאש הבוער. ושלהבת, מורכבת מתיבות אש להבת, כמו כאש להבה אכלה סביב, כי יש להבת שנפרד מן האש ומלהטת, ויש שבאים ביחד אש ולהבה. והוא בוער ולוהט:
"ונצרבו". כמו צרבת השחין, עי' בתו"ה תזריע (סי' ק"ט):"מנגב צפונה". מנגב ילך לצפון, והה"א תחת למ"ד בתחלתה:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כא ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.