מלבי"ם על זכריה יא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על זכריהפרק י"א • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י"א, ב':

הֵילֵ֤ל בְּרוֹשׁ֙ כִּֽי־נָ֣פַל אֶ֔רֶז אֲשֶׁ֥ר אַדִּרִ֖ים שֻׁדָּ֑דוּ הֵילִ֙ילוּ֙ אַלּוֹנֵ֣י בָשָׁ֔ן כִּ֥י יָרַ֖ד יַ֥עַר הבצור הַבָּצִֽיר׃



"הילל ברוש", הברוש הוא ג"כ מין ארז ופחות ממנו, והאלון הוא פחות משניהם, יאמר שהברוש ייליל "כי נפל ארז" הגדול ממנו, ועמו "אדירים שודדו", והוא נפילת המלך ומשנהו ורואי פני המלך, ואח"כ "הילילו אלוני בשן" שהם השרים, "כי ירד יער הבציר" יער החזק שהם הגבורים ירדו ונפלו:

ביאור המילות

"ברוש, ארז. אלוני בשן". ברוש פחות מארז, ואלון פחות משניהם (יחזקאל כ"ז ה' ו'):

"יער הבציר". החזק והמבוצר:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.