מלבי"ם על זכריה יא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי", מצייר במשל שה' בקש מאתם שכר בעד מה שישמור אותם לבל יחרב הבית ולבל יכלו ע"י האויבים, ר"ל שרצה שיהיה להם זכות שימליץ בעדם אצל ה', "ואם לא חדלו", אם לא תתנו לי שכר ולא יהיה לכם זכות, תחדלו מלהיות עם, "וישקלו את שכרי שלשים כסף", כבר פי' חז"ל שאין לך דור שאין בו שלשים צדקים, ר"ל שהצדיקים שהיו אז ביניהם שהיו במספר שלשים הם מסרו נפשם על קדושת השם, וזה נתנו לה' לשכר שישוב ירעה צאנו ישמור:


ביאור המילות

"חדלו". מהיות במציאות, כמו השומע ישמע והחדל יחדל (יחזקאל ג' כ"ז) לפי פירושי:

"כסף". משתתף ונרדף עם כוסף וחשק:

 

<< · מלבי"ם על זכריה · יא יב · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.