מלבי"ם על זכריה ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה", כמ"ש חגי א' שימו לבבכם על דרכיכם זרעתם הרבה והבא וכו' והמשתכר משתכר אל צרור נקוב (כמ"ש שם פ' ה' י"ב, וס"ב פ' ט"ו-כ'), "ושכר הבהמה איננה" במציאות כלל, ומפרש מדוע שכר הבהמה "איננה כי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר", וא"א להשכיר הבהמות לרכיבה ולמשא חוץ לעיר או לעבודה בשדה, כי א"א לצאת מן העיר כלל, ומ"ש שכר האדם לא נהיה מפרש כי "ואשלח את כל האדם איש ברעהו" ומי שמשתכר איזה דבר גוזלים אותו ממנו:


 

<< · מלבי"ם על זכריה · ח י · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.