מלבי"ם על זכריה ח ג
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק ח' • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שַׁ֚בְתִּי אֶל־צִיּ֔וֹן וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם וְנִקְרְאָ֤ה יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִ֣יר הָֽאֱמֶ֔ת וְהַר־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃
"כה" ולכן "כה אמר ה' שבתי אל ציון", דעתי לשוב אל ציון שתהיה שכינתי קבועה שם כמקדם, וגם "ושכנתי בתוך ירושלם" בין העם, שתהיה שכינתי בתוכם ושתשוב אליהם הנבואה והקדושה וכל מחמדיה אשר היו לה מימי קדם, אבל זה תלוי בתנאי אם "ונקראה ירושלם עיר האמת", ע"י שיעשו שם משפט אמת בין אדם לחברו וגם שידברו אמת באמונה, ואם יקרא "הר ה' צבאות הר הקדש", ע"י שכהניה יהיו קדושים לאלהיהם, וכבר הזכרנו (למעלה ז' ג') בשם הרי"א שישראל פחדו אז שישובו ויגלו בגולה והיה זה מפני ז' דברים ובא פה להסיר החששות אחת אחת, כמו שבאר הרב, שעל החשש הראשון שיראו מפני שראו שלא שבה השכינה בבית שני, אמר שיש אפשרות שישיב שכינתו לציון אם ייטיבו מעשיהם לעשות אמת ולהתהלך בקדש:
ביאור המילות
"ציון וירושלים". ציון מציין מקום המקודש המקדש והסנהדרין, וירושלים מציין מושב ההמון (כמ"ש ישעיה מ"א ובכ"מ):
<< · מלבי"ם על זכריה · ח ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.