מלבי"ם על הושע יב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"אם גלעד און אך שוא היו", שכבר התבאר למעלה (ו' ח') שכל הנביאים תלמידי אליהו נהרגו בגלעד ששם היה מושב אליהו. ושם הרגה איזבל את נביאי ה'. שע"ז אמר שם גלעד קרית פועלי און עקובה מדם, וז"ש אם גלעד מלאה און להרוג את הנביאים א"כ "אך שוא" ולחנם "היו" הנביאים האלה, כי עי"כ "בגלגל שורים זבחו" שכמספר בני הנביאים שהרגו זבחו שורים בגלגל לע"ז והקימו מזבחות לבעל, מזבח ופר לעולה לכל נביא אשר הרגו, וז"ש "גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי" שחשבו שבזה ירצו דם נביאים הנשפכים:

ביאור המילות

"שוא", הוא דבר שאינו מועיל ובלתי מתקיים, הנביאים היו שוא ולריק:

 

<< · מלבי"ם על הושע · יב יב · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.