מלבי"ם על הושע יב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"סבבוני", אפרים שהוא השבט המולך "סבבו אותי בכחש", שהיא הכפירה שכפרו בפנות האמונה ואמרו אל העגלים אלה אלהיך ישראל.

"ובמרמה בית ישראל", יתר השבטים הם עסקו במרמה בדברים שבין אדם לחברו לרמאות ולהונות, כמו שיבאר כנען בידו מאזני מרמה, רק "יהודה עוד רד עם אל" שבימי יותם "וחזקיהו" משלו ביראת ה' בעניני האמונה.

"ועם קדושים נאמן" שהנאמנות הוא הפך המרמה, שהוא משותף עם קדושים להיות נאמן ולא ירמו זא"ז:


ביאור המילות

"כחש, מרמה". סתם שם כחש על הכפירה בה'. ומרמה. בין אדם לחברו:

"רד". כמו רודה בה"א מענין ממשלה, וי"ל ששרשו רדד מענין חיבור כמו וירד על הכרובים (מ"א ו' ל"ב):

 

<< · מלבי"ם על הושע · יב א · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.