מלבי"ם על הושע יב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על הושעפרק י"ב • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע י"ב, א':

סְבָבֻ֤נִֽי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃



"סבבוני", אפרים שהוא השבט המולך "סבבו אותי בכחש", שהיא הכפירה שכפרו בפנות האמונה ואמרו אל העגלים אלה אלהיך ישראל.

"ובמרמה בית ישראל", יתר השבטים הם עסקו במרמה בדברים שבין אדם לחברו לרמאות ולהונות, כמו שיבאר כנען בידו מאזני מרמה, רק "יהודה עוד רד עם אל" שבימי יותם "וחזקיהו" משלו ביראת ה' בעניני האמונה.

"ועם קדושים נאמן" שהנאמנות הוא הפך המרמה, שהוא משותף עם קדושים להיות נאמן ולא ירמו זא"ז:

ביאור המילות

"כחש, מרמה". סתם שם כחש על הכפירה בה'. ומרמה. בין אדם לחברו:

"רד". כמו רודה בה"א מענין ממשלה, וי"ל ששרשו רדד מענין חיבור כמו וירד על הכרובים (מ"א ו' ל"ב):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.