מלבי"ם על הושע ה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"אלך", נגד מ"ש אני אטרוף ואלך מוסיף לאמר לא לבד "כי אלך" מאפרים לירושלים כי גם "אשובה אל מקומי", שאתרחק מציון ג"כ ואשוב לשמים להתרחק מהם לגמרי, "עד אשר יאשמו", וזה ימשך עד עת שישובו בתשובה מעצמם ע"י "שיאשמו ובקשו פני", ר"ל שיכירו אשמתם ויבקשו פני וישובו בתשובה, או אם לא יכירו אשמתם מעצמם, עכ"פ "בצר להם ישחרונני" תמצאנה אותם רעות רבות וצרות ואז ישחרונני ע"י תוקף הצרות:


ביאור המילות

"ובקשו פני, ישחרנני". בקשת פנים, היא בתפלה או בדורון, ויבקש דוד את פני ה' (ש"ב כ"א א'), ויתפללו ויבקשו פני (דה"ב ז' י"ד). והמשחר יחפש דבר שנעלם ממנו. וגם יאמר או שיכירו אשמתם ויבקשו פני בעודי עמהם, או אם לא בצר להם ישחרונני, כי אז לא אהיה עוד בתוכם ויצטרכו לדרוש ולשחר:

 

<< · מלבי"ם על הושע · ה טו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.