מלבי"ם על הושע ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"וענה גאון ישראל בפניו", עת יכנע גאונו וירגיש בעצמו כי מקבל עונש על מעלליו, ועת אשר "ישראל ואפרים יכשלו" ויפלו, וידעו כי היא "בעונם, וגם יהודה יכשל עמהם" ויקבל ענשו, אז בעת ההיא יקבלו מוסר, כי אז:


ביאור המילות

"וענה". מענין הכנעה, כמו עד מתי מאנת לענות מפני, וי"מ מענין עדות, כמו כחשי בפני יענה, ר"ל גאותו תעיד בו להענישו:

"יכשלו, כשל". כשל בקל מציין שסבת החולשה בו בעצמו, ובנפעל מציין נכשל מזולתו, אפרים יכשלו בעונם, ויהודה יהיה חלוש בעצמו אחרי גלות אפרים:

 

<< · מלבי"ם על הושע · ה ה · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.