מלבי"ם על הושע ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על הושעפרק ה' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ה', ד':

לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃



"לא יתנו מעלליהם לשוב אל ה' אלהיהם", שעתה לא יעזבו את מעלליהם הרעים לשוב אל ה', ולא יועיל המוסר שלי שישובו בתשובה, וזה משני טעמים,

  • א) "כי רוח זנונים בקרבם" שהם מלאים מרוח המינות והתאוה לע"ז ולזנות,
  • ב) מצד כי "את ה' לא ידעו", וא"כ עתה בעת הזאת ידעתי כי לא יתנו ויעזבו מעלליהם הרעים, ולא אועיל במוסר שאיסר אותם, ובכ"ז הגם שעתה לא יועיל מוסרי להם יבא העת שיתנו לבם אל המוסר הזה, והוא בעת אשר:

ביאור המילות

"לא יתנו". כבר יסדתי בס' התו"ה קדושים (סי' צ') שפעל נתן הבא בשלילה ואחריו המקור תרגומו לא תשבק, ור"ל לא יעזבו מעשיהם הרעים:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.